top of page

קשר הפוך בין שינה טובה למחלת אלצהיימר

קשר הפוך בין שינה טובה למחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא מחלה שבה תאים במוח מתנוונים, וכתוצאה מכך נגרם איבוד הדרגתי וחמור של הזיכרון. אחד המסלולים הבולטים במחלה הוא שקיעה של חלבון רעיל בשם בטא עמילואיד בנוירונים במוח.

מחקרים מוצאים קשר בין איכות השינה להפחתת סיכון לאלצהיימר או להאטת קצב המחלה.

מחקרים על מכרסמים מהעת האחרונה מראים שבעת השינה יש עלייה בנפח הנוזל הבין תאי במוח, והוא מנוקז דרך מערכת glymphatic- מערכת של כלי דם קטנים דמויי לימפה (מערכת ניקוז פסולת רעילה) שמפנים רעלים כמו בטא עמילואיד הרחק מהמוח.

מחקר חדש משנת 2019 שהתפרסם בכתב העת Science בדק את התופעה בבני אדם.

החוקרים בדקו אנשים ישנים בבדיקת MRI פונקציונלי (הדמית פעילות במוח) ובדיקת EEG (הולכה עצבית במוח) וזיהו תופעה דומה: כשהנבדקים היו בשלבי דלתא בשינה (אלו שלבים של גל איטי שבו האדם שוהה בשינה עמוקה), נצפתה עלייה בנפח הנוזל הבין תאי וכניסה של נוזל מוחי שידרתי (CFS) לחדרי המוח, מה שעשוי לשטוף פסולת רעילה החוצה מהמוח.

ידוע כי אנשים שסובלים מאלצהיימר סובלים מגלי דלתא קצרים יותר, מכאן החוקרים מסיקים שאצלם יש ליקוי בפינוי בטא עמילואיד מהמוח שמוביל למהלך מתקדם של המחלה.

השכיחות של מחלת אלצהיימר עולה במקביל לעלייה בתכלת החיים, ומבחינה סטטיסטית אחד מכל שלושה אנשים מעל גיל 80 בסיכון לחלות במחלה.

מחקרים מהעשור האחרון מלמדים שהתפתחות המחלה יכולה להתחיל עוד 40 שנה לפני הופעת סימנים אופייניים של הדרדרות הזיכרון.

עולה מהמחקרים שאנשים שסובלים מגלי דלתא קצרים במהלך חייהם נמצאים בקבוצת סיכון לחלות באלצהיימר, וההנחה וההנחיות הם להתחיל לטפל בכך עוד הרבה לפני שהמחלה מופיעה כדי להפחית את הסיכון.

גורמים מרכזיים להפרעה באורך גלי דלתא:

סטרס- הורמון הסטרס קורטיזול מפחית הפרשה של הורמון ״השינה״ מלטונין שחשוב להשריית גלי דלתא תקינים.

השמנה- מובילה למצבים רפואיים שפוגעים באיכות השינה, בין המצבים הבולטים נמצא דום נשימה בשינה- מצב בו הנשימה של החולה נעצרת לשנייה עשרות עד מאוד פעמים בלילה. מצבים שכיחים נוספים הם סוכרת וטרשת העורקים שפוגעים בזרימת הדם למוח ולהספקה תקינה של חמצן וגלוקוז למוח שמובילה לירידה בהפרשת מלטונין.

כאבים כרוניים- מונעים מהחולה להיכנס לשינה עמוקה.

היגיינת שינה קלוקלת- שינה לא בחושך מוחלט, שינה עם מסכים דולקים שמקרינים גל אור כחול (בלתי נראה), שינה לאחר ארוחה כבדה- כל אלו מפחיתים הפרשה של מלטונין.

יש אמרה שאומרת ״שגרם של מניעה עדיף על ק״ג של טיפול״ שנכונה אלפי מונים בהקשר של אלצהיימר, כאשר המחלה מתפרצת נכון להיום אין טיפול שעוצר את המחלה, ניתן רק לעכבה במעט, מכאן שהמניעה היא הטיפול העיקרי.

קישור למחקר: כאן

בברכה רבה,

תמיר

bottom of page