יוד ובלוטת התריס

יוד הוא מינרל חיוני לייצור הורמון התירוקסין שמופרש מבלוטת התריס. הורמון זה אחראי על כל חילוף החומרים בגוף והוא מהווה מעין מתג הפעלה לכל פעולות החיים. כאשר הייצור והתפקוד שלו משתבשים תתכן פגיעה במערכות רבות בגוף, הפגיעה יכולה להתבטא בירידה בתפקוד כתוצאה מתת פעילות של בלוטת התריס או בעודף תפקוד כתוצאה מהיפר פעילות של בלוטת התריס.

תסמינים של תת פעילות בלוטת התריס יכולים להיות:

• עייפות וחולשה.

• נשירת שיער.

• עצירות.

• רמות גבוהות של כולסטרול, טריגליצרידים וגלוקוז.

• עור יבש.

• השמנה.

• הצטברות של רעלים בגוף.

• בצקות.

• בעיות פוריות.

• מצב רוח ירוד.

• קשיי ריכוז וזיכרון.

• התכווצויות וכאבי שרירים.

• כאבי ראש.

• רגישות לקור.

• גדילה והתפתחות לקויה אצל ילדים.

• חוסר התפתחות של העובר.

תסמינים של היפר פעילות בלוטת התריס יכולים להיות:

• הרזייה.

• דפיקות לב ודופק מהיר.

• רגישות לחום.

• התפרצויות זעם וכעס.

• היפראקטיביות.

• שינה לקויה.

גורמים לתת פעילות בלוטת התריס:

• מחלה אוטואימונית בשם השימוטו (Hashimoto’s)- במחלה זו מתרחשת פעילות של תאי מערכת החיסון מסוג לימפוציטים T ו- B כנגד תאי בלוטת התריס עד להרס וניוון חלקים ניכרים של הבלוטה וחוסר יכולת שלה לייצר את התירוקסין. הטיפול הרפואי הקונבנציונלי במחלה זו הוא מתן הורמון תירוקסין סינטטי.

• חוסר בחומרי גלם לייצור התירוקסין- יוד מהווה חומר הגלם העיקרי וחוסר שלו בתפריט גורם סיכון לתת פעילות של הבלוטה. כמו כן הבלוטה זקוקה לחומצת האמינו טירוזין ולמינרל סלניום כדי לייצר את התירוקסין.

גורם להיפר פעילות של בלוטת התריס:

• מחלת אוטואימונית בשם גרייבס (Grave’s)- במחלה זו נוגדנים של מערכת החיסון נקשרים לרצפטורים שמפעילים ייצור של תירוקסין וכתוצאה מכך יש ייצור מוגבר ולא מבוקר של ההורמון. הטיפול הרפואי הקונבנציונלי במחלה זו הוא הרס של הבלוטה על ידי קרינה רדיואקטיבית או הסרה של הבלוטה.

מקורות של יוד במזון:

אצות מסוג קלפ, וואקמה, אצה חומה, היזיקי הן המקורות הטובים ביותר ליוד. בנוסף יוד קיים בכמויות קטנות בדגים, פירות ים ומלח ים לא מעובד. כמו כן אנשים שגרים בקרבת הים שואפים יוד כחלק מאדי המלח שעולים מהים.

מתי נרצה להעשיר את התזונה ביוד?

• בתת פעילות של בלוטת התריס שנובעת מהשימוטו או מחסר יוד בתזונה. תת פעילות מאובחנת הן על ידי קליניקה אופיינית כפי שציינתי בתסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס והן על ידי בדיקות דם שבודקות את רמת הורמון התירוקסין והורמון ה- TSH שמופרש מההיפופיזה לבלוטת התריס וגורם לייצור התירוקסין. כמו כן בודקים רמה של נוגדנים חיסוניים שגורמים להרס הבלוטה כדי לאשש השימוטו. הטיפול התזונתי יעיל כל עוד חלקים מהבלוטה עדיין מתפקדים וזאת ניתן לדעת על פי בדיקות רמת ההורמונים בדם. היה וכל הבלוטה מנוונת אין לה את יכולת לייצר תירוקסין ולכן כמה יוד שנוסיף לתזונה לא יעזור מכוון שאין את התאים שיכולים להשתמש ביוד ולייצר את התירוקסין ובמצב זה הטיפול היחידי הוא מתן הורמון סינטטי.

• במצבים של עודף משקל והשמנה ללא הצלחה לרדת במשקל למרות הקפדה בדיאטה.

• כחלק מטיפול של ניקוי הגוף מרעלים.

הדרך להעשיר את התזונה ביוד היא אכילה יומית של האצות ווקאמה, קלפ, היזיקי ואצה חומה. המינון היומי הוא לפחות 150 מק"ג ועד 1000 מק"ג ולכן צריך לבדוק על האריזה כמה יוד כל אצה מכילה ולצרוך בהתאם. כמו כן קיימים בשוק תוספי תזונה ליוד שמקלים את השימוש לחלק מהאנשים שלא אוהבים את הטעם של האצות. כמו כן בכל מצב של תת פעילות של בלוטת התריס נרצה להימנע ממזונות גויטרוגנים, מזונות אלו פוגמים ביכולתה של הבלוטה לייצר תירוקסין. מזונות גויטרוגנים הם סויה ומוצריה וירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובית, קולורבי, רוקט וקייל). ההשפעה הגויטרוגנית של ירקות מצליבים נהרסת לאחר חימום ולכן אין מניעה לאכלם כך.

מתי לא נרצה להעשיר את התזונה ביוד?

• במחלת גרייבס לא נרצה להוסיף לייצור המוגבר של תירוקסין אלא להפך נרצה להפחית את הייצור וזאת ניתן לעשות על ידי אכילת מזונות גויטרוגנים חיים.

• במצב של תת פעילות של בלוטת התריס שמטופל על ידי הורמון סינטטי יש להתייעץ עם מטפל מוסמך או רופא שבקי בתזונה כדי לא לגרום לעודף תירוקסין ומעבר להיפר פעילות של בלוטת התריס.

לינק לתוסף יוד במינון 1000 מק"ג מאתר IHERB:

https://il.iherb.com/pr/life-extension-sea-iodine-1000-mcg-60-veggie-caps/55644

לינק לתוסף יוד במינון 225 מק"ג בשתי כמוסות בשילוב עם טירוזין וסלניום מאתר IHERB:

https://il.iherb.com/pr/now-foods-thyroid-energy-180-vcaps/18417

בברכת בריאות שלמה.

תמיר גרבי- נטורופת ND