אנזימי עיכול וחומצה כלורית (HCL)
ישנן 3 קבוצות עיקריות של אנזימי עיכול: עמילאזות (מפרקי פחמימות), פרוטאזות (מפרקי חלבונים), וליפאזות (מפרקי שומנים). אנזימי העיכול מופרשים ברוק, בקיבה ומהלבלב לתריסריון לצורך פירוק כימי של המזון. לאחר שהמזון מפורק הוא נספג במעי הדק לזרם הדם לעבר הכבד ומשם לעבר אברי המטרה לצורך ייצור אנרגיה ובניין הגוף.
חוסר באנזימי עיכול יכול לגרום למגוון בעיות:
הפחתה בספיגה של אבות המזון ומחסור בחומרי בניין לצורך אנרגיה ובניין הגוף, כתוצאה מכך יתכנו עייפות ובעיות מטבוליות שונות כמו חוסר בייצור חלבונים פונקציונאליים למגוון תפקידים פיזיולוגיים כמו זיכרון, תפקוד הלב, הראות, הכליות והתאים.
כאשר המזון מגיע לא מעוכל עד הסוף למעי הגס הוא יוצר לחץ אוסמוטי חזק (ספיחה מרובה של מים) שגורם לשלשולים. כמו כן מזון שלא מעוכל עובר במעי הגס תסיסה על ידי חיידקים וכתוצאה מכך נגרמים כבדות, נפיחות, גזים, כאבי בטן ופעפוע של גזים רעילים כמו חנקן לדם ולמוח וכתוצאה מכך נגרמים כאבי ראש, לאות, עייפות וירידה במצב הרוח והריכוז.
מפתיע לדעת שיותר מ- 90% מהסרוטונין מיוצר במעיים ולכן מצב הרוח שלנו תלוי בתפקוד טוב של המעיים. כאשר המזון לא מעוכל טוב מושקעת אנרגיה רבה לצורך ניסיון בשיפור העיכול ולכן יכול להיווצר חוסר באנרגיה לצורך ייצור סרוטונין וכך להפרעות כמו דיכאון, חרדה ואי סבילות לכאב.
מזון לא מעוכל עד הסוף יכול לגרום לתופעה ידועה שנקראת מעי חדיר. במצב זה יש חדירה של חומרי מזון לא מעוכלים לזרם הדם ומשם לשקיעה באיברים כמו המפרקים והמעיים עצמם. חומרי מזון אלו לא מוכרים למערכת החיסון ולכן נגרמת נגדם תגובה חיסונית שיכולה לפגוע גם באיבר שבו הם נמצאים (נקראת תגובה אוטואימונית).
האנרגיה בגופינו מנותבת לשני מוקדים עיקריים- מערכת העיכול וייתר אברי הגוף, לכן אנו מרגישים ירידה באנרגיה לאחר ארוחה ובעיקר לאחר ארוחה כבדה. כאשר יש חוסר באנזימי עיכול הגוף מנתב יותר אנרגיה לעיכול למשך זמן ארוך ולכן נוצר חוסר באנרגיה ליתר אברי הגוף. חוסר כרוני באנרגיה קשור עם מגוון מצבים מעייפות ועד לבעיות כרוניות כמו ירידה בתפקוד האיברים והזדקנות מואצת.
חומצה כלורית (HCL) מופרשת בקיבה ותפקידה להגביר הפרשה של פפסין (אנזים מקבוצת הפרוטזות) בקיבה לצורך פירוק ראשוני של החלבונים. בנוסף היא מחטא חיידקים פתוגנים ולא מאפשרת להם לעבור הלאה במורד מערכת העיכול. חוסר בחומצה כלורית יכול לגרום לתחושת כבדות לאחר הארוחה, תחושה שהאוכל תקוע ברום הבטן, חזרה של מזון וחומצה לעבר הוושט (ריפלוקס), פירוק לא יעיל של חלבונים וזיהומים במעיים.
חוסר באנזימי עיכול וחומצה כלורית יכול להיגרם במצבים הבאים:
פוטנציאל גנטי- אנשים אלו בעלי עיכול חלש מלידה וכנראה שמבחינה אבולוציונית הם "מתוכנתים" לאכול מנות קטנות מכוון שבזמן הקדום הם היו בסביבה שלא היה הרבה מזון, לכן היום בעידן השפע הם אוכלים יותר מהכמות שהגנים שלהם יודעים להתמודד איתה.
אכילת יתר והשמנה- כאשר אוכלים כמויות גדולות ללא הפסקות במהלך היום באופן כרוני זה גורם לעומס מתמשך על הלבלב ולירידה ביכולת שלו לייצר אנזימי עיכול.
סטרס- כאשר אנו בלחץ האנרגיה לא מנותבת לעיכול אלא לשרירים וללב ולכן אין מספיק אנרגיה לייצור אנזימי עיכול.
תרופות- בעיקר תרופות ממשפחת PPI מעכבי משאבות מימן (משאבות שדרכן מופרשת החומצה הכלורית) שמעכבות את התהליך הראשוני של פירוק המזון בקיבה ולכן נוצר עומס בתריסריון שלא מצליח להדביק את הקצב.
טרשת נפוצה- פוגעת בהולכה העצבית ולכן מופחתת הפעלת מערכת העיכול.
כימותרפיה והקרנות באזור הבטן- פוגעים בקיבה ובלבלב ופוגמים ביכולת לייצר אנזימי עיכול.
פרוצדורות כירורגיות בקיבה ובמעיים- פחות שטח פנים לייצור והפרשה של אנזימי עיכול.
מתי נרצה להשתמש בתוספי אנזימי עיכול וחומצה כלורית?
מצבים של כבדות לאחר הארוחה.
מצבים של נפיחות, גזים וכאבי בטן.
במעי רגיש IBS- מצב של עצירות ושלשול לסירוגין, נפיחות, גזים וכאבי בטן.
מחלות מעי דלקתיות IBD- במצבים אלו יש פגיעה ברירית מערכת העיכול ואנו רוצים להקל על העיכול עד כמה שניתן.
מצבים של עייפות, לאות, חוסר ריכוז, כאבי ראש ומצב רוח ירוד שמלווים עם הפרעות במערכת העיכול.
במחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים ריאומטית, לופוס, טרשת נפוצה שמלוות עם הפרעות במערכת העיכול.
במקביל לשימוש בתרופות ממשפחת PPI.
בזיהומי מעיים חוזרים.
ריפלוקס.
מתי לא נרצה להשתמש באנזימי עיכול וחומצה כלורית?
במצבים של כיבי קיבה ותריסריון.
ריפלוקס יכול להיגרם גם בהיפוכלורידיה (חוסר הפרשת חומצה כלורית) וגם בהיפרכלורידיה (עודף הפרשת חומצה כלורית). בהיפוכלורידיה העיכול איטי וחלש ולכן תכולת הקיבה יכולה לחזור אחורה לכיוון הוושט, בהיפרכלורידיה עודף החומצה יכולה להשפריץ תוכן מהקיבה לכיוון הוושט. במצבים של היפוכלורידיה נרצה להיעזר בחומצה כלורית כדי לשפר את ההנעה של העיכול והמזון לעבר התריסריון ולמנוע את חזרתו לוושט, לעומת זאת במצב של היפרכלורידיה לא נרצה להוסיף חומצה כלורית ולהגביר את יציאת תוכן הקיבה לוושט. מטפל טוב יכול להבחין בין שני המצבים שכן בהיפוכלורידיה תהיה תחושה שהאוכל תקוע ברום הבטן וכבדות לאחר הארוחה וזה לא יקרה בהיפרכלורידיה. לאור זאת מומלץ לא ליטול חומצה כלורית כאשר יש ריפלוקס אלא רק לאחר התייעצות עם מטפל מוסמך או רופא שבקי בתוספי תזונה.
אין אזהרות נגד לשימוש באנזימי עיכול.
לינק לתוסף אנזימים במינון אופטימאלי 90 כמוסות מאתר IHERB:
לינק לתוסף אנזימים במינון משופר 60 כמוסות מאתר IHERB:
לינק לתוסף אנזימים במינון משופר 120 כמוסות מאתר IHERB:
לינק לתוסף חומצה כלורית מאתר IHERB:
עם הקוד הבא מקבלים 10% הנחה בקנייה הראשונה: Mgz025
בברכת בריאות שלמה.
תמיר גרבי- נטורופת ND.